מאת: אלמוני

חושך. דממה שוררת בחדר, רכה, מלטפת ובוחנת, מחכה בקוצר רוח לרגע בו תחלוף ותתנדף. רעשים מוכרים מערערים את שלוותו, שולחים גרורות של אימה במורד גופו. עשן סמיך ממלא את גופו, חונק, נתפס לכל רקמה, מנפץ כל שבר תודעה ששרד במוחו. "שיחות חשובות דורשות מענה", הרהר בליבו, בעוד שגופו כבה, חפץ זר שנמכר ולא יוחזר לבעליו, אבוד במרחב האינסופי של מחשבותיו.

העבד / אלה אסרף

אני רוצה להיות

זה שייתן את המכה

לכל חתיכות הפאזל שלך

כשהן לא מסתדרות כמו שאת אוהבת,

כשאת רוצה את תמונת חייך

לא כל כך מציאותית.

אני רוצה להיות

זה שיסבול את הצריבה

של טעם פצעייך הפתוחים

כשאת רוצה להתפרפר ולעוף

אל ריגושים אסורים עם קוצים.

אני רוצה להיות

זה שיהיה טרוד וצרוד

מלשיר לך שיר ערש

כשתפחדי מיום חדש שתביא הזריחה

ותתחבאי מתחת לשמיכה.

אני רוצה להיות

זה שיחליד מדמעותייך

קצף ימייך

ויפתח לך את הדלת לשערי שמיים

כשצרור תפילותייך

הולך לאיבוד בעולם.

אבל את לא תרשי לי להיות

זה שישחיר את ריאותיו בשבילך

וייתן לך לשאוף ולנשוף

את קיטור התמכרותך

כי את רוצה לכבות

את הסיגריה שלך

על מישהו אחר.

שונאים/ איזופולוס המגוחך

אנחנו שונאים את החמאס

שונאים ערבים

שונאים חרדים

שונאים שמאלנים

שונאים משתמטים

שונאים גבולות

שונאים את ההורים

שונאים מתמטיקה

שונאים לעבוד קשה

שונאים לצאת מהמיטה

אבל זה לא משנה

כי עוד מעט ממילא חופש גדול

עץ החיים / יוגב שכטר

אני לא יודע למה עשיתי את זה, פשוט עשיתי.
הוא עיצבן אותי והיה לי סכין על החגורה ו...
לא רציתי לעשות את זה, זה פשוט קרה לא היתה לי שליטה.
אני לא מוכן ללכת לשם.
אני לא מוכן שיקחו ממני את החופש.
חיפשתי בספרייה במדור האסור.
לא יודע למה יש בספרייה מדור כזה, אבל מצאתי שם מה שחיפשתי.
פרי החיים.
הוא נמצא במרכז, בין גיהנום לגן עדן.
אבל איך מגיעים לשם?
יש מפה בספר, הכניסה היא במערת המכפלה.
לקחתי אוטובוס.
היה שם צפוף כמו קופסת סרדינים.
הגעתי.
מול קבר שרה, שלושה צעדים לכיוון אבני התאומים.
אבני התאומים?
שתי אבנים זהות.
מה יש שם?
אור.
אור חזק יותר ממיליון פנסים שמכוונים לי לעיניים.
איפה אני?
הכל לבן מסביב.
אני במדבר שלג?
לא, מופיע מולי שלט.
בצד שמאל גן עדן, ובצד ימין גיהנום.
אך איפה העץ.
אני בדיוק במרכז אך אין שום דבר מלבד השלט.
צעדתי שמאלה.
הלכתי שעות.
ההליכה היתה מפרכת.
הרגשתי שרגליי כאילו קשורות לשלשלאות שבסופן משקולת שגודלה בניין ומשקלה כשלושה בניינים.
אני רואה את גן עדן מרחוק אך הוא אינו מתקרב.
מצד שני הגיהנום מתקרב.
אני רץ.
הגהינום ממהר איתי.
ופתאום העץ.
אני מספיק לקטוף פרי אחד והגיהנום בולע אותי לתוכו.
הפרי אצלי.
אך עכשיו אני כבר נחשב כמת.
אני מביט בפרי והוא עכשיו רקוב ומקומט.
האם אני באמת הרגתי אותו או שבעצם...

מאת ABCD

הרגע שבו אתה רואה, מהמושב שלך ברכבת

 איש מאחר את הרכבת האחרונה שיוצאת מכאן.

כמו הרגע שבו אתה מבין עד כמה אתה רוצה ,אבל לא יכול.

אוכל אבל לעולם לא שבע

זורק ולא קולע

מנסה להשיב אבל לא יודע.

"כאן", מאת אלמוני

יש ימים

שבהם אני לא מדבר עם אף אחד.

רק אומר "כאן"

כשמורה קורא בשמי,

אי שם באמצע רשימה של שלושים אחרים.

אני מיוחד כמו נמלה.

אתה לא קיים.

אם לא תצעק, לא ישמעו אותך.

אתה לא קיים, אם לא רואים אותך.

אבל שיזדיינו

כי אני כל כך כן.

אני "כאן"

מאת AB-CD

Buddha had an enlightenment

Sitting under the ficus tree.

I might have an enlightenment

While you sitting here next to me.

Newton had a sudden realization,

Sitting under that apple tree

I wish you can tell me who you're missing to

Or where you wish to be.

Eve had it all

But she got a little confused

Then she took a bite that made her loose.

The knowledge tree, not knowing the snake made him wrong

And made her and Adam leave it all.

Sitting under the tree

Feels like it's meant to be

Closing my eyes just to see the same.

Robin Hood had it close to him

Searched the woods, kept hiding in

But Sherwood's never revealed it to the sheriff.

You keep me close, me free

Maybe it's all what we're meant to be

Just sitting under our own tree

Have an enlightenment