יום חמישי, 26 בינואר 2012

מאת איזופולוס המגוחך


כי אין לה זמן

או כך היא אומרת

חיוך סתמי, מאכזב

כאילו היא לא יודעת

שליבי מונח בידיה

ואני כמו פרפר צעצוע

נושק לכף ידה

והיא מגחכת

והבושם הזה, הוא בושם הבוקר

והערב,

מואר וקר

אם הייתי יכול, הייתי מגלה לה

שכל מה שרציתי

זה סך הכל

אמא כמוך

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה