אתם מכירים אותי.
כולכם ראיתם אותי במסדרונות.
כולכם עברתם על פניי, ואפילו אמרתם שלום.
לפעמים אני יושב עם חברים על ספסל,
ואז כולכם רואים אותי.
אבל,
לפעמים אני מעשן סיגריה ליד הקפיטריה.
ואז המורים עוברים על פניי,
מעמידים פנים שהם לא רואים אותנו.
אז,
עם הסיגריות שלנו
אנחנו בעצם
נעלמים
השיר מעולה וגם התובנה בעקבותיו.
השבמחקתיאור מצב: העישון בבית הספר אסור. אנחנו - המורים אמורים להביא את המעשנים להנהלה/מרכז שכבה או מחנך לברור משמעתי. קצנו ברדיפה אחרי המעשנים בנסיונות סרק לברר מי הם, שמם והכתה אליה הם שיכים ולכן רובנו נוקטים במדיניות "דני דין" לא רואים לא נראים. אתם נבלעים בעשן העולה מכם וסיגריה, ביננו, או עישונה, אינם באמת נושא משותף לשיחה.