אני כועסת.
אני רוצה שידעו שאני כועסת.
למה לאף אחד לא אכפת מזה שאני
כועסת?
אולי בגלל שאנשים לא מבינים למה
אני כועסת...
אמ... למה אני באמת כועסת?
אה, נזכרתי!
זה בגלל הדבר השטותי הזה.
נו, הדבר הדבילי הזה שבגללו
התחלנו לריב...
את לא זוכרת?
טוב, ברור שאת זוכרת... איך אפשר
לשכוח?
פתאום כשאני חושבת על זה, היא לא
עשתה משהו כזה רע!
גם אני הייתי קצת מגעילה.
אולי נשלים?
לא, לא! אין מצב שאני מבקשת
סליחה!
לא... היא תבקש ראשונה...
איזה אגו? שום אגו?
היא תבקש ראשונה, כי היא התחילה
עם הריב!
טוב את בעדי, או בעדה???
יופי.
טוב, אולי אני אלך לדבר איתה?
לא, איזה לדבר איתה??? היא צריכה
להבין שהיא אשמה...
מה זאת אומרת הריב הזה שטותי?
טוב, אני מודה, הוא שטותי!
כן, אני אלך לבקש ממנה סליחה.
.
.
.
אמ... סליחה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה