בלאדי מארי / איבי סידי

כמו בכל יום ,

בין שני לשני

נצא החוצה

ונעשן איזה מארי .

ננער את הבגדים

ונגיד שהכול בא אלינו טבעי.

איך הם לא מאמינים,

כמה אושר ושמחה !

איזה יופי,

איך גדלה לה אהבה .

נחשוב שזה מצחיק,

ונבכה אני, אתה

ונאמין ביחד טוב

איך שוב נשארת לבדה.

אני אטייח את הפנים,

כמו שאתה באמת אוהב ,

אבל יותר אוהב בזה לא להודות .

נצא לטייל, וכשישאלו, נאמר שהכול טבעי

ובפליאה הם יתרצו "ככה הם היום הבנים והבנות "

ובלילה בין שני לשני,

האחר יגרום לי להוריד מסכות,

להבין כמה בתמימות אני טועה,

ואיך מהקול שלו תבוא אלי הישועה,

ולא אחזור ללכת איתך,

ולמארי אגיד יפה שלום.

כי אתה כנראה פחות מהכי קצת,

ולי מגיע בטבעיות לחלום.