שני שירים מאת יעל עובדיה

שיר הבונה
הבונה קצת מגזים בעניין הטיפוח
כל גופו מנצנץ מטיפול וציחצוח.
כל דקה מנקה את גופו בסמרטוט,
ומשפריץ בבית השחי סבון בריח תות.

אבל יש לבונה הרגל קצת מגונה,

הוא כל הזמן מכניס את האצבע לפה.
ושיניו הצהובות כבר עקומות ודי גדולות,
ומתחילות להפוך לבלתי נסבלות.

והבונה, שאוהב את עצמו לטפח,

לא מצליח בכלל את שיניו לצחצח...
כי שיניים כאלה צהובות ומסריחות,
דורשות מברשת בגודל של עץ (לפחות)...

שיר השפירית

השפירית הכחולה ממש בדיכאון
כי היא שמעה, שבאמריקה – קוראים לה דרקון.
כן, מה לעשות, זה באמת לא כיף
כשקוראים למישהו דרקון מעופף.

אין ביניהם דמיון, מלבד המעוף...

הרי כולם יודעים שאש –
היא לא יודעת לנשוף
השפירית גם תהתה על משהו נוסף –
יצור כזה שמן, איך בכלל הוא עף?!

ובעצם, חשבה, על מה אני זועפת?

הרי הפרפר נתקע עם השם –

                                                חמאה מעופפת!