יום שלישי, 20 בנובמבר 2012

מדינת מלחמה / אור אלמקייס

מסע המלחמה
גומר אותנו אט אט
בלי שאנחנו שמים לב בכלל
זה הפך לשגרה
האזעקה כבר לא מרתיעה
אין איש יודע מתי יגמר
אם בכלל
נפגעי חרדה
מזל שיש את כיפת ברזל שמגנה
עלי ועלייך
זה הפך לשגרה
פצועי מלחמה
אין איש יודע מתי יגמר אם בכלל..

אז אני שר
לעתיד טוב יותר
למדינה מגנה
שתפסיק את ההפקר
לא מאשים אף אחד
מלבד מחבל
אבל עדיין זה מרגיש כמו הפקרה
במדינת מלחמה

בריון חזק וכובש
מול אויב חלשלוש ועוקץ
כך חושבים בעולם
איזה משבר
שאין לו מרפא
אי אפשר לצאת מזה בחיים
לא משנה מה נעשה
אז תחזיקי לי ת'יד
כי אני מפחד
מעתיד כל כך כהה
עם חשש עמוק ביותר
זה הפך לשגרה
אזעקות מלחמה
אין מוצא אין מוצא
זה לא חיים
לא משנה מי אתה

אז אני שר
לעתיד טוב יותר
למדינה מגנה
שתפסיק את ההפקר
לא מאשים אף אחד
מלבד מחבל
אבל עדיין זה מרגיש כמו הפקרה
במדינת מלחמה

אנשים זועקים
לחיים
אין מוצא, אין מוצא
אזרחים תקועים באמצע מלחמה
אנשים זועקים
לחיים
זה הפך לשגרה
אזעקות מלחמה
אין מוצא אין מוצא

אז אני שר
לעתיד טוב יותר
למדינה מגנה
שתפסיק את ההפקר
לא מאשים אף אחד
מלבד מחבל
אבל עדיין זה מרגיש כמו הפקרה
במדינת מלחמה

תגובה 1:

  1. אור , נעים להכיר צד נוסף שלך. כתיבה מהלב. נהנתי
    חנה תדהר

    השבמחק