יום שבת, 17 בנובמבר 2012

אזעקה / מאת א'

הם עמדו בצד, וניסו להעמיד פנים שהם חלק מהקהל שהגיע.
היה חם, והגבוה משניהם הזיע מאוד. הוא אחז במכשיר הקטן, שנראה כמו טלפון נייד וכיוון אותו אל המרכז.
"תדייק" אמר הנמוך. "אנחנו צריכים הקלטה טובה".
הגבוה לא ענה. רעש הגלגלים נשמע במורד השביל. הם זיהו את הרב מגיע לצד איש בכיפה לבנה וגדולה מדי לראשו. מאחוריהם הלכו ארבעה גברים. אחד מהם התייפח. הם נשאו גופה עטופה בתכריכים. כמה נשים הלכו מאחוריהם ובכו בקול.
"חכה". אמר הנמוך. "הסאונד הכי טוב מגיע כשמטמינים את הגופה".
הרב הגיע והחל לקרוא, בעת ששני פועלים אחזו בגופה והטמינו אותה בין הבלוקים בתחתית הקבר והחלו לכסות אותה בעפר. הם כיסו אותה מעט, ואז העבירו את את-החפירה בין הקרובים. הבכי האמיתי החל.
"הנה זה מתחיל" אמר הנמוך. "תדייק!"
האיש הגבוה הפעיל את מכשיר ההקלטה, וניסה ללכוד את הבכי מהאחיות, האמהות והסבתות. כולן מתייפחות בקול גבוה ונמוך, לבושות שחור, מקוננות, צורחות ומייבבות, מייבבות וצורחות, קול עולה ויורד, יורד ועולה. בלתי פוסק.
"סיימנו כאן" אמר הגבוה. "יש לנו מספיק".
שני האנשים עזבו את הלוויה, נכנסו לאוטו הגדול והמבריק שלהם ונסעו.
הגבוה הכניס את המידע של ההקלטה למחשב שלו והחל לערוך אותה. זה לקח לו כחצי שעה. הוא צרף אותה אל עשרות ההקלטות שהם אספו בחודש האחרון.
"מה דעתך?" הוא הפעיל את ההקלטה.
האוטו התמלא בצעקה אחת, מדויקת, עולה ויורדת, צלולה וחזקה, מכאיבה לאוזניים. זעקה של אלף נשים בוכות, חזקה וחלשה באחת, טהורה.
"מושלם" חייך הנמוך. "השגנו את זה. שלח את זה עכשיו לשלמה במשרד הביטחון. נאסוף את הצ'ק מחר. אמרתי להם, אם הם רוצים אזעקה כמו שצריך, הם פנו לאנשים הנכונים. עבודה מושלמת! אין מישהו שלא יכיר את היצירה הזו! פנטסטי!"...

תגובה 1:

  1. יו... אין לי מה להוסיף. כתוב נפלא. תודה על השיתוף.
    חנה תדהר

    השבמחק