יום שבת, 28 בינואר 2012

A moment of breath - מאת אדם


You stand there and see her right near,

You want her to be here.

You feel there is no longer wrong or right,

Just your undying might.

You feel the lie and mistaken

Left you and are now forsaken.

And you stand there and see her life

But you are nothing for her except a spy or a soul strife

You feel your shadow deep within,

And know it won't come real and it never been.

It streams over you, The pain, The anger.

And it makes you feel hunger-

For humans to suffer

For life to Shatter

For souls to fight

For mortals to lose they're might.

You are now different,

Life is not real.

But after all, You know you can't

And she is not going to come near.

She doesn't even know you,

But your life is basing on her.

You live, breath by breath, to argue

But you know you aren't there.

יום חמישי, 26 בינואר 2012

מאת איזופולוס המגוחך


כי אין לה זמן

או כך היא אומרת

חיוך סתמי, מאכזב

כאילו היא לא יודעת

שליבי מונח בידיה

ואני כמו פרפר צעצוע

נושק לכף ידה

והיא מגחכת

והבושם הזה, הוא בושם הבוקר

והערב,

מואר וקר

אם הייתי יכול, הייתי מגלה לה

שכל מה שרציתי

זה סך הכל

אמא כמוך

יום ראשון, 22 בינואר 2012

מאת מיקה

אני חושבת שזה קרה
באשמורת ראשונה
או שמא שנייה
אהבנו עד שהשמש עלתה


את עצמנו בעיקר
אבל הרי זו הייתה המטרה

השמש ליטפה אותי ואותך
קרניה נשפכות עלינו
בזרם מבורך

הדלקת סיגריה בנקישת מצת

והעשן עטף את גופך
טופח על עורך קלות קלות...
מתחרה בקרני השמש
אך הן רק מתגברות

והשמש ניצחה
הפיצה אור מרקד
אך גופך נעלם
וכול שנשאר הוא עשן

ורק מחשבה בודדה נשארה בתוכי
איך עזבת בכזה חיפזון
שהרי מעולם לא פגשתי בחורה כמוך

יום רביעי, 4 בינואר 2012

מאת בר לפידות

אתה הוא שנתן לי תמיד את הכוח..
להמשיך
תמיד עם הראש מורם,
לעמוד
על הרגליים ולהיות חזקה,
לחייך.
להאמין בי.. ובך.
אך עזבת,
ללא שום התראה מוקדמת.
וכשזה קרה, השארת אותי לבד באותו המקום,
ללא כיוון או דרך,
תנועה.
נתקעתי, כשאני כל הזמן מועדת.
אחרים מנסים לעזור לי לקום,
ואני מתנהגת כאילו דבר לא קרה..
אבל עמוק בתוך ליבי אני יודעת,
שרק אתה תוכל לתקן את הנזק.
רק המבט,
חיוך שלך,
המגע העדין של החיבוק שלך,
האהבה שלך.
זה מה שירים אותי על הרגליים
וימנע ממני
למעוד כל פעם מחדש.

האמונה שלי בי ובך,
יחדיו או לחוד,
שנשארת בליבי לנצח,
האמונה שיום יבוא ותחזור,
וכך גם הכוח שלי לעמוד ולהמשיך,
איתך או בלעדיך,
היא שמשאירה את החיוך הרחב שעל פני.