מאת בר לפידות

זיכרונות..

זיכרונות ממלאים את גופי.. את ראשי.. כל יומי עסוק בהם.. בזיכרונות.
מחזירים אותי אחרונה.. גורמים לי לחייך, לבכות, לכעוס.. לצחוק ולהיות מאושרת.
אז מה אם ממשיכים הלאה? וממשיכים בראש מורם..
לעולם אין לשכוח את אותם הימים.. שעזרו לנו, שעצרו אותנו.. שהקשו והקלו עלינו להמשיך הלאה ולעשות את כל הדרך הזאת עד היום.
על כל יום, טוב או רע.. צריך להודות. להסתכל אחורה, ולחייך.
זה יכול להיות קשה.. מעציב... יכולים להתגעגע.. אבל ככה זה.. וככה זה טוב J
צריך לזכור שהחיים לעולם לא עוצרים.. כל שנייה ושנייה הגלגל ממשיך להסתובב, אבל גם לזיכרונות יש זמן ומקום.
ועכשיו.. זה הזמן הנכון בשבילם.. בשביל הזיכרונות.. בשביל לשבת בשקט, עם עצמך.. לכמה דקות.. ולהיזכר בכל אותם הימים, הרגעים, האנשים, שהפכו אותנו למה שאנחנו היום J

שיר לפסח / יעל עובדיה

יושב אלוהים על ענן רך
מביט על ארץ ישראל -
על העם שכבר מתקופת התנ"ך
את מעשיו רק חירב וקילקל!
 
על העם שכתב והילל בספריו:
אלוהים הוא הקדוש והחשוב ביקום,
אפילו דינוזאור לא ייגבור עליו,
בלעדיו - חיינו לא שווים כלום!
אבל מה, לפעמים אין לזה שום ערך
וביבי הוא לא ממש שלמה המלך...
אולי עליי את ישראל לעזוב...
ולאן אלך...?
להודו!
הודו לאדוניי כי טוב!
 
הודו הודו לאדוניי כי טוב
הודו לאדוניי כי טוב!
מדוע לא בחר במלכת שבא,
אם הודו לאדוני כל כך טובה
ועכשיו כשפסח בא
אדוניי מרבה לחשוב
שאולי בחר בישראל בלי סיבה
והודו לאדוני כי טוב!!

עונת מעבר / עדן מויאל

הקדמה לסיפור בהמשכים / יובל חביביאן

הקדמה:

*** לפני שאתם מתחילים לקרוא- כאשר יש את הסימן הזה ~ זה אומר שאני מסבירה משהו מחוץ לסיפור. לרוב זה יהיה על הדמויות החדשות שמצטרפות. שיש שוב את הסימן ~ זה אומר שחוזרים לסיפור הרגיל. קריאה נעימה!***

הי, קוראים לי שיר. אני בת 15 וחצי בכיתה ט'5. אני גרה באילת מול הים. אתם בטח שואלים את עצמכם אם אני שם כל יום? אז כן, אני שם כמעט כל יום. זה המקום האהוב עלי ביותר. כשאני מסתכלת על הגלים הרגועים והשקטים של הים אני נרגעת. יש מין מקום כזה גבוה שרואים ממנו את כל הים, ואת הספינות עד לאופק הרחוק. זה המקום הקבוע שלי. אם אני נעלמת לאנשהו אז זה לשם. טוב מה אני מבלבלת לכם את המוח על הים? אני אספר לכם קצת על עצמי.

אז כמו שאמרתי אני בת 15 וחצי, בכיתה ט'5 ואני גרה באילת. יש לי שתי חברות הכי טובות, דנה וירדן. אנחנו החברות הכי טובות מגיל אפס, וכשאני אומרת מגיל אפס אני מתכוונת לזה. האמהות שלנו הן חברות טובות אז הן הפגישו בנינו מגיל מאוד מאוד קטן ומאז אנחנו בלתי נפרדות. לדנה יש שיער חום בהיר מתולתל וארוך והיא שחומה בעורה. יש לה עיניים חומות כהות מבריקות, ממש ממש יפות. לירדן גם יש שיער מתולתל וארוך אבל צבעו שחור. יש לה עיניים שחורות ועורה יחסית בהיר. לי יש שיער חלק וממש ממש ארוך. הוא מגיע כמעט עד לברכיי וצבעו בלונדיני. יש לי עיניים כחולות בוהקות כאלה יפות (בלי להשוויץ).

 אני לא כל כך מקובלת בבית ספר אבל יש לי חברים, אני לא מנודה, כן?! יש ילד אחד שאני מחבבת, אפילו אוהבת, וקוראים לו אריאל. יש לו שיער קצר בצבע חום ועיניים כחולות דומות לשלי אבל עם טיפה ירוק. אין לנו שום סיכוי ביחד. הוא לא יודע בכלל איך קוראים לי או מי אני בכלל. בשבילו אני סתם עוד ילדה שהוא לא יודע על קיומה, וחוץ מזה יש לו חברה, שהיא במקרה הילדה הכי מקובלת בבית ספר, ובמקרה היא גם שונאת אותי. קוראים לה שירה. אני לא יודעת למה היא שונאת אותי אבל מהרגע הראשון שהיא ראתה אותי היא התחילה לשנוא אותי. לשירה יש שיער קצר עד אמצע הגב כזה בצבע שחוק חזק. יש לה עיניים שחורות ועור בהיר. היא לא עוזבת לשנייה את אריאל כי היא "מפחדת" שמישהי תתחיל איתו. (עזבו אל תשאלו למה, זה סיפור יותר מדי ארוך!)

קצת על המשפחה שלי (וכל מיני כאלה)....

אז...לאמא שלי קוראים קים. יש לה שיער טיפה יותר ארוך מקרה וחלק. הוא בצבע שחור. היא מנהלת חברת איפור מאוד מצליחה בשם April .

לאבא שלי קוראים אלירן. יש לו שיער קצר ובהיר בהיר נוטה לבלונדיני לפעמים. ממנו קיבלתי את צבע שיערי וגם את העיניים כי יש לו עיניים כמו שלי. הוא עובד בחברת הייטק מצליחה ונפגש עם על מיני אמנים ויוצרים. אני לפעמים אוהבת שהוא עובד בעבודה הזו כי אני פוגשת כל מיני מפורסמים אבל זה לא תמיד כיף. אנחנו הרבה בכנסים, אירועים מיוחדים והשקות אז... אין לי כל כך הרבה זמן.

יש לי אח גדול בן 18 וקוראים לו רון. יש לו שיער קצר בצבע חום כהה ועיניים חומות יפות. יש לו חברה שקוראים לה ליהיא. לליהיא יש שיער חום בהיר ועניים חומות.

יש לנו בית גדול גדול עם 4 קומות. בקומה הראשונה זה המטבח, הסלון וחדר קולנוע פרטי (כן כן יש לנו חדר קולנוע פרטי). בקומה השנייה זה החדרים של כולם (שלי, של ההורים שלי ושל אח שלי) והמקלחת וכל זה... בקומה השלישית זה המשרד של אבא שלי וחדר העבודה של אמא שלי. והנה הגענו לקומה הרביעית...הקומה הכי כיפית!  בקומה הרביעית יש בריכה, ג'קוזי, חדר כושר, עוד בריכה אבל מחוממת ומין קפטריה כזו אבל בחינם.

זהו לבינתיים...אני אתחיל את הסיפור שלי...

טור אישי / דוד נחל

תתארו לכם עולם ללא בגרויות.
ביום שני הוא יושבע, שר החינוך החדש.
קוראים לו שי פירון, הרב שי פירון.
הוא היה מנהל ומורה ומכיר טוב את השטח.
יאיר לפיד, שר האוצר המיועד, לימד בשלוש שנים האחרונות
בתיכון נעמ"ת ביפו, לפיד לימד תקשורת ואזרחות.
לפיד ראה במו עיניו כיצד המערכת "נאכלת ונרקבת" בגלל הבגרויות.
לפיד החליט להילחם ולשנות. למשימה הוא גייס את שי פירון
יו"ר עמותת "הכל חינוך".
אז למה בכלל נולדו בחינות הבגרות, פשוט מאוד.
האוניברסיטאות לא מאמינות במורים שיעריכו את התלמידים והתלמידות
ולשם כך עושים מבחנים ארציים, מבחני בגרות.
האמת היא שהאוניברסיטאות לא מאמינות גם בבגרויות (כי חצי מהציון ניתן על ידי בתי הספר-ציון מגן)
אז המציאו את הפסיכומטרי.
800,000 ש"ח בשנה מוציא משרד החינוך על הרעה החולה שנקראת בגרויות.
התקציב כולל כתיבת מבחנים, בדיקה, מימון שומרים וכו- תעשיה
והמערכת משועבדת רק למטרה אחת- לעבור את הבגרויות.
ובשנתיים האחרונות הצטרפו המיקודיות, שבעזרתן אפשר ללמוד
בלי ללכת לביה"ס (צריך רק לתחמן את המנב"ס עם ההעדרויות)
וסוד גלוי הוא שמורים רבים מלמדים מהמיקודיות.
אז מה כן,
לבטל לאלתר את הבגרויות ולחזור ללמד בתיכון
ומי ירצה ללמוד אם אין בגרויות?
מורים טובים- הם שיגרמו לתלמידים ללמוד- גיוס מורים טובים
שיודעים ללמד ולא להגיש לבגרות.
ואז איך מתקבלים לאוניברסיטה,
כמו בהרבה מדינות בעולם, רק מי שמסיים את לימודי התיכון ועומד במטלות ביה"ס
יכול להתקבל לשנה ראשונה באוניברסיטה. ולשנה ב ימשיכו רק המתאימים והטובים.
ומי שלא ימשיך יקבל לימודי שנה באקדמיה.
שר החינוך היקר,
אל תוותר
מחזקים את ידיך
אל תוותר.

ארבה הגיע פסח בא / יעל עובדיה

משטרה שלום!
-שלום וברכה!
מדברת יוגבה!
כן, מה את צריכה?
ראיתי ארבה!
הרבה של מה?
ארבה! ארבה!
נו, מה את סתומה?!
הרבה של מה?!
של ארבה! של ארבה!
ממש מעל העיר!!
גברת, תנשמי ותנסי להסביר.
ראיתי ארבה,
אני נשבעת!
תקשיבי גברת,
את כנראה משוגעת.
אדוני, אני בהיסטריה,
נסה להבין –
יש כאן ארבה,
אתה לא תאמין!
בסדר, בסדר,
אני אשתדל לזרום!!
אני רושם לך דוח מצב,
אז.. אממ.. מה לרשום..?
תרשום –
      הרבה ארבה
       מעל שמי העיר
       ואם הוא ינחת
       דבר לא ישאיר!
       יאכל את הכל,
       כל עלה ומקל!
זה פתאום הגיע,
עוד קשה לעכל...
טוב, ו..
תוכלי לי לומר
כמה הרבה שם היה,
במספר?
היו שם הרבה....
שנייה, לא הבנתי –
הרבה הרבה??
כן, בגלל זה טלפנתי!!
תקשיבי גברת,
נמאס לי ודי!
נראה לי פשוט
את עובדת עליי!
הרבה... הרבה... ניסיתי לזרום,
אבל את קצת הוזה, אולי יש לך חום!
תסתדרי לבד,
את צריכה אשפוז!!!
עכשיו, תסלחי לי,
אני חייב לזוז.
למשטרת ישראל
 יש עבודה וחיים,
חוץ מלהקשיב
לדיווחים דימוניים.
קיבלתי קריאה
על חגבים בדרום,
אני חייב להגיע,
אז שלום!!
***ניתוק***

ארבה הרבה / יותם סבוראי

הרבה ארבה, ארבה הרבה,
כמב הרבה יש בארבה?
האם יש הרבה מדי
או מעט מדי ארבה
הרבה ארבה , ארבה הרבה
אם הם הרבה אז למה לרסס
תתנו לחיות לארבה
או אולי להרבה
הרבה ארבה, ארבה הרבה
כמה הרבה יש בארבה

מאת "הצמחוני"

הם יבואו היום
הם יראו את כולנו
עומדים מתחת לשמיים
אנחנו לא מחזיקים ידיים
רק עומדים בשורה
הם יביטו עלינו
הם ירימו ידם
אנו לא נביט בהם
אנו נביט באדמה
התרועה תישמע על פני הגבעות
אנחנו נשאר לעמוד
הם יתקרבו אל השורה
הם יביטו בפנינו
הם ירימו את כלי הברזל
והם יקרעו בבשרנו
דמנו יישפך לאדמה
דמנו החם והפשוט
האש תלחך את שרירנו
המלח יומטר על גידינו
הם יאכלו מלוא הקיבה
ואף יותר מכך
אנחנו נועדנו לזה
ועל כך אנחנו אומרים להם
תודה
הם יבואו היום...

מאת אלמוני

ראיתי רבות בדרכי במדבר
יותר מאשר ביקשתי לאויבי
ובכל זאת למדתי דבר
יותר חזק מכוח מכאובי
עידן עבר מאז היום
ועדיין הלקח ממשיך לצעוק
אני אינני כתמול שלשום
ונפשי נאבדת בנבכי האמוק
זה היה כורח
זה היה טוב
אבל למרות הכוח
חזק ממני האוב
מי אני להתקומם
מאלים והרים קטונתי
ולמרות הכאב שבהלם
לאמת לא יכולתי

;

סתם עוד מספר אחד

לא מיוחד או שונה
בסוף גם מחירו נאמד
והוא נשלח לעוד קונה
קשות הן הדרכים לעבד
אין החיים פתוחים לפניו
ואף על המשא הכבד
עלי אף אחד יכאב
"פשוט תזרוק אותו"
למה הוא חשוב?
"כי אצלנו זה מוטו"
הגאווה בונה כלוב
"הוא די נואש"
אבל לתקווה נולד
אני לא חלש
יהא החופש היעד

;

לאחר מכן הם נפגשו

שני נוודים חסרי כבוד
שניהם אחרי חופש גוששו
ואת מחירו אין לאמוד
לאחר מלחמה ומעט מילים
לא היה לאחד ספק
אומנם זה לקח שנים
וביחד עבדו כתף למרפק
ידע לומר עולם
שהדבר הרי ברור
החופש שווה לכולם
ואי כבוד אסור
אין אחד פתור
לא לסרק ארה
נחייה דרך קיטור
של ממלכה קרה.