יום חמישי, 18 באפריל 2013

הראש כבר נרטב / אנונימי

בבקשה תרפיני מהר,
כי האחיזה שלך כבר חונקת.
נגד הרוח אני דוהר,
אבל את בפני רק יורקת.
 
מנסה לברוח מהאזיקים,
אבל לא רואה שום תקווה באופק.
מנסה לשחרר מהצוואר את הניבים,
כי הנוכחות שלך רק מעלה לי את הדופק.
 
מפלס את דרכי מהקולר הדוקר,
מקווה להחליף לקולר המגן,האחר,
שבו היוונים השתמשו על כלביהם,
כדי להגנם מלהפוך לטרפיהם
של הזאבים שרק מחפשים,
צוואר עם ורידים קצת בולטים.
 
אני שקוע במים עמוק,
אפילו הראש כבר מתחיל להיכנס,
נמשך יותר ויותר,מגיע רחוק,
רק האף נשאר בחוץ,פאקינג נס.
 
לקחת נשימה ואת הראש לטבול?
כי אין יותר מקשיב לקול.
כותב את הכל על חתיכת דף,
כי בוא נודה בזה נגמר המרדף.
 
לא צריך שום סמים מרגיעים,
או את הנשיקות שלך ואת החיבוקים,
לא צריך את הדאגות שלך לנפשי המעוותת,
כל מה שאני רוצה זה לקבל את השקט.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה