סרטים
התעופפו סביבו. נדמה היה כי הופחו בנשמת חיים כאשר נעו בתנועות אקראיות ובקוצר נשימה
סביב גופו החסון. חלקם התלפפו סביב צווארו, כאילו מנסים לחסום את קנה נשימתו, ואילו
חלקם צפו מן הצד בחוסר מנוחה, מעודדים במחשבותיהם את פעילות חבריהם. צלילים צורמים
ללא מקצב קבוע הדהדו ברקע, כאילו שיתפו פעולה עם הסנאריו המעורפל שהתחולל בתוכו. הוא
ניסה להיאבק, להשתחרר ולברוח, אך ככל שניסה כך הסתבך גופו יותר ויותר בסרטים הנוקשים
והקרים שאת מרקמם ידע לתאר מתוך שינה, שאת אורכם זוכר כבר שנים, שאת מגוון צבעיהם כל
כך תיעב. הוא נאנח, ותוך שגופו הצונן נחת על הרצפה הוא התייפח בעוצמה, כאילו שפך עצמו
על רצפת האבן והפך בריכת יגון כחולה וקודרת.
פחד. מרתק ושואב ומפחיד. קראת כבר את 22.11.63 של סטיבן קינג? אם לא - מיד.
השבמחק