יום שני, 4 במרץ 2013

מאת אלמוני

ראיתי רבות בדרכי במדבר
יותר מאשר ביקשתי לאויבי
ובכל זאת למדתי דבר
יותר חזק מכוח מכאובי
עידן עבר מאז היום
ועדיין הלקח ממשיך לצעוק
אני אינני כתמול שלשום
ונפשי נאבדת בנבכי האמוק
זה היה כורח
זה היה טוב
אבל למרות הכוח
חזק ממני האוב
מי אני להתקומם
מאלים והרים קטונתי
ולמרות הכאב שבהלם
לאמת לא יכולתי

;

סתם עוד מספר אחד
לא מיוחד או שונה
בסוף גם מחירו נאמד
והוא נשלח לעוד קונה
קשות הן הדרכים לעבד
אין החיים פתוחים לפניו
ואף על המשא הכבד
עלי אף אחד יכאב
"פשוט תזרוק אותו"
למה הוא חשוב?
"כי אצלנו זה מוטו"
הגאווה בונה כלוב
"הוא די נואש"
אבל לתקווה נולד
אני לא חלש
יהא החופש היעד

;

לאחר מכן הם נפגשו
שני נוודים חסרי כבוד
שניהם אחרי חופש גוששו
ואת מחירו אין לאמוד
לאחר מלחמה ומעט מילים
לא היה לאחד ספק
אומנם זה לקח שנים
וביחד עבדו כתף למרפק
ידע לומר עולם
שהדבר הרי ברור
החופש שווה לכולם
ואי כבוד אסור
אין אחד פתור
לא לסרק ארה
נחייה דרך קיטור
של ממלכה קרה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה