יום שישי, 30 בנובמבר 2012

מאת יעל עובדיה

יש אנשים כאלה, שאני לא מבינה
למה הם משקיעים בדיבור
כשכל מילה שלהם, או כל טענה
זה זבל גמור.
אני מוקפת כאלה אנשים
שתמיד בטוחים שהם הכי טובים,
אולי הם עושים את עצמם טיפשים
כדי להיות מגניבים, או נחשבים.
תמיד יש מי שיגיד שגם אני
חושבת שאני הכי טובה בעולם.
אבל לי יש זכות – כי אני לא גזענית
אני לא בעד שנאת אדם.
 
לשנוא מישהו סתם על מי שהוא,
לצרוח ולצעוק בלי לדעת
זה מטריף אותי, והדמעות לא יעזרו
נדמה לי שאני משתגעת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה